החלטה
בענין: בקשה לפסילת מסמכים
ביום 2.3.10 הוריתי על מינוי מומחים על מנת שיבדקו את התובעת ויחוו דעתם, האם נותרה לה נכות כתוצאה מתאונת דרכים בה היתה מעורבת. מיניתי את פרופ' ביטרמן כמומחה מטעם בית המשפט בתחום הפנימי, ואת ד"ר שינקמן כמומחית מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטרי.
המבקשת מבקשת בבקשה זו כי אורה לפרופ' ביטרמן להתעלם ממסמך רפואי שנערך על ידי תמרה לוי, עובדת סוציאלית ופסיכותרפיסטית, לגבי המשיבה. לטענת המבקשת, אין מקום להתיר הצגת מסמך זה למומחה, הואיל והמסמך לא נערך על ידי רופא ולא נערך לצורך הטיפול הרפואי במשיבה. עוד טוענת המבקשת, כי חל איסור להמציא למומחה שהתמנה על ידי בית משפט מסמך המהווה חוות דעת רפואית.
המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, מסמך רפואי שניתן להציגו בפני מומחה שמונה מטעם בית המשפט בהתאם לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז-1986 (להלן: "תקנות המומחים") אינו צריך להיות כזה שנערך על ידי רופא דווקא. כמו כן, מדובר במסמך שנערך לצורך הטיפול הרפואי במשיבה. עוד טוענת הנתבעת, כי על פי הפסיקה, אין לפסול מסמך רפואי גם אם הוא מכיל מסקנה כלשהי של רופא.
תקנה 8(א) לתקנות המומחים קובעת:
"תוך חמישה עשר ימים מיום שהודע לנפגע על מינויו של מומחה, ימציא הנפגע למומחה ולכל בעלי הדין האחרים את כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול, הנוגעים לענין שבמחלוקת, ובלבד שלא יגיש למומחה חוות דעת רפואית".
ברע"א 5638/95 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' שמור (5.1.96) (להלן: "ענין שמור") נפסק, כי "מסמך בדבר טיפול רפואי" אינו דווקא מסמך שנערך על ידי רופא, וכי יש לתת למונח "טיפול רפואי" משמעות רחבה.
על כן, עצם העובדה, כי המסמך נשוא הבקשה נערך על ידי עובדת סוציאלית פסיכותרפיסטית ולא על ידי רופא, אינה פוסלת אותו מלהיות מוצג למומחה שמונה.
כמו בענין שמור, גם בע"א 2339/96 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' דלל, פ"ד נ(4) 529 (להלן: "ענין דלל") נפסק, כי למונח "טיפול רפואי" יש לתת, בהקשר הנדון, פרשנות רחבה:
"לדעתי, גם את המונח "טיפול רפואי" יש לפרש פירוש מרחיב, ככולל גם טיפולים אחרים בגופו או בנפשו של הנפגע, לרבות טיפול שיקומי, ואין לפרשו במובנו הצר, ככולל רק טיפולים רפואיים במובנם "הקלאסי". הגישה המקובלת בשנים האחרונות היא שהתהליך של החזרתו של נפגע למצבו ולתיפקודו לפני הפגיעה אינו כולל רק טיפול בפציעותיו הגופניות, אלא הוא כולל גם מסכת מקיפה של טיפולים מסוגים שונים, כגון טיפולים פיזיותראפיים, פסיכולוגיים ואחרים. גישה זו מחייבת פרשנות שונה מבעבר (עיין, אמנם לעניין מינוי מומחה שאינו רופא, ברע"א 6706/95 בטוח חקלאי, אגודה שיתופית הדדית בע"מ נ' ג' לשם (קטין) ואח' [2])".
לגבי אמות המידה על פיהן יש לבחון האם מדובר במסמך שנערך לצורך טיפול רפואי, קבע בית המשפט בענין דלל:
"אכן, יש מקרים שבהם קו הגבול אינו ברור. במקרים כאלה יתן בית המשפט את דעתו, בין היתר, על השאלה אם מדובר במסמך שנערך על ידי גוף בלתי תלוי בבעלי הדין, שלא ביוזמתם של בעלי הדין, המשקף שלב טבעי של הטיפול הרפואי, וכן אם באבחנות ובהערכות שבמסמך יש כדי לפגוע באי תלותו של המומחה הרפואי ולהשפיע על חוות דעתו".
בענין דלל אחד המסמכים שנתבקשה פסילה מהצגתו למומחה היה מכתב שכתבה העובדת הסוציאלית של מרכז השיקום למחלקת השיקום של המוסד לביטוח לאומי. בית המשפט דחה את הבקשה, ואישר להציג את המסמך למומחה.
בעניננו מדובר במסמך שנערך על ידי עובדת סוציאלית ופסיכותרפיסטית שלטיפולה הופנתה המשיבה על ידי רופא המשפחה. מן המסמך עולה, כי התקיימו בינה לבין המשיבה פגישות טיפוליות. מדובר, אם כן, במסמך שנערך על ידי מי שאינה תלויה בבעלי הדין, והנוגע לטיפול הנפשי שקיבלה המשיבה.
לפיכך המסמך הינו מסמך בדבר טיפול רפואי שקיבלה המשיבה, והצגתו למומחה אינה פסולה.
אשר על כן אני דוחה את הבקשה.
ניתנה היום, כ"ז אייר תש"ע, 11 מאי 2010, בהעדר הצדדים.